חופשת מולדת לעובד זר – בואו נדבר על זה
מצאתם את המטפלת המושלמת, היא עובדת איתכם כבר כמעט שנה, והכל נפלא, הטיפול בהורים הוא טוב, היא מסורה, אוהבת ומעל הכל מטפלת מצויינת. והנה כרעם ביום בהיר, היא ביקשה לצאת לחופשת מולדת לבקר את משפחתה. מה עושים? מה המשמעות? איך מתמודדים?
מאמר זה ינסה לפזר את הערפל ולהסביר מה קורה בעצם חופשת מולדת, ואיך נערכים לכך באופן הטוב ביותר
מה זה בעצם חופשת מולדת לעובדים זרים וכמה זמן היא אמורה להיות?
חופשת מולדת יכולה להינתן לעובד במסגרת חופשה שנתית שהיא חלק מזכויות עובדים זרים בענף הסיעוד בישראל.
הכוונה בחופשת מולדת היא חופשה בה המטפל הזר נוסע לביקור במדינת המקור שלו, מבחינת זמנים, אין הגבלה על מינימום הזמן אליו הם יכולים לצאת אולם לא ניתן יהיה לרשום באופן חוקי מחליף לתקופה של פחות משלושה שבועות. מקסימום הזמן אשר מותר למטפל הזר לשהות בחול בחופשת מולדת הינה חודשיים.
הויזה הנדרשת לצורך יציאה לחופשת מולדת היא ויזת 'אינטר ויזה' – משמעותה היא אישור כניסה חוזר למדינת ישראל.
מי רשאי להיות מחליף למטפלת שיצאה לחופשה?
השינויים האחרונים באשר לתקופת הזמן המותרת למטפלים סיעודיים זרים לעבוד בישראל, נעשו מתוך רצון לפתור את הקושי במציאת מחליפים חוקיים לתקופת חופשת המולדת.
הנוהל הוא כזה: כאשר מטפל סיעודי זר סיים 51 חודשי עבודה בישראל (ארבע שנים ושלושה חודשים) ומחפש עבודה עד לתקופה של 63 חודשים בישראל חמש שנים ושלושה חודשים) הוא רשאי להירשם אך ורק בתוך מחליף לחופשת מולדת ולא בעובד קבוע. יש לציין כי מטפל שטרם עבד 51 חודשים בישראל (ארבע שנים ושלושה חודשים) גם כן יכול להחליף לחופשת מולדת, אך בפועל מרבית המטפלים אינם מעוניינים בעבודה זמנית ומחפשים עבודה קבועה. זו, כאמור הסיבה בגללה שינוי את הנהלים וקבעו תקופת זמן בה המטפלים הזרים יכולים לעבוד ולהירשם אך ורק כמחליפים.
מה קורה לחוק הסיעוד (גמלת הסיעוד) בזמן תקופת חופשת המולדת?
בעת העסקה חוקית של מחליף בתקופת חופשת המולדת וכאשר נעשה רישום מסודר בתאגיד העובדים הזרים, גמלת הסיעוד (מתוקף חוק הסיעוד) של אותה התקופה נרשמת על שם המטפל המחליף ולמעשה מתקבל תשלום מלא של הגמלה.
איך משלמים למטפלת המחליפה בתקופת חופשת המולדת?
על מנת להבין את אופן התשלום של חופשת המולדת יש להבין את משמעותה, חופשת מולדת כמו כל חופשה רגילה תלויה בוותק ובימי החופשה שנצברו לזכות המטפל, במידה ולמטפל אין מספיק ימי חופשה לכל תקופת חופשת המולדת, חלקה יהיה ללא תשלום. יש לזכור כי כאשר מתבצעת חופשה ללא תשלום לתקופה של עד 14 ימים אין פגיעה בחישוב הוותק של המטפל, אולם אם החופשה ללא תשלום נמשכת למעלה מ 14 ימים, מהיום החמישה עשר הימים בחופשה ללא תשלום אינם נספרים לחישוב הוותק.
דוגמא להמחשה:
מטפל יוצא לחופשת מולדת של 45 ימים: בשל הוותק שלו יש לו 10 ימי חופשה בתשלום. מתוך 45 ימים האלו: 10 ימים יהיו בתשלום רגיל וינוכו מימי החופשה השנתית המגיעה לו, שלושים וחמישה הימים הנותרים יחולקו לכך שה14 ימים הראשונים יספרו לותק על אף שהמטפל אינו מקבל עליהם שכר (לצורך חישוב פנסיה ופיצויים וחישוב זכויות סוציאליות) ושאר הימים – 21 ימים יהיו ללא תשלום ואינם יחשבו כתקופה הנצברת לוותק.
הכלל הראשון בתשלומי שכר למטפלים זרים ככל ולמחליפים בפרט הוא לתעד, לתעד ולתעד! כלומר, עדיף לשלם באמצעות העברה בנקאית על מנת שיהיה תיעוד מסודר לתשלום.
אם קיימת גמלת סיעוד והמטפל המחליף נרשם בתאגיד, התשלום יהיה דומה למעשה לאופן בו הוא מתבצע עם המטפל הקבוע – המשפחה משלימה את ההפרש בין גמלת הסיעוד שהתקבלה לשכר שהוסכם על תקופת ההחלפה. למשל: אם הוסכם על 4500 ש"ח לחודש החלפה, סכום השכר מגלמת הסיעוד הוא 3000 ש"ח על המשפחה להשלים למטפל 1500 ש"ח.
האם מטפלת חייבת לצאת לחופשת מולדת?
התשובה החד משמעית היא לא, על מנת שמטפלת תוכל לצאת לחופשת מולדת ולהיכנס חזרה לישראל בתום החופשה, על המשפחה לאשר לה את החופשה במכתב חתום אל מול רשות האוכלוסין וההגירה, ללא מכתב אישור זה לא תתאפשר לה חזרה לישראל במידה ויוצאת ממנה.
יש לזכור כי על אף הקושי במציאת מטפלת מחליפה והעלויות הכרוכות בכך, יש חשיבות לאפשר למטפל לצאת לחופשה שנתית לצרכי התאווררות. כפי שאנו יוצאים לחופשות שנתיות, גם למטפל הזר יש את הזכות הזו. בפרט כאשר הוא מרוחק ממשפחתו ומארץ מולדתו.
מוגש מטעם למען הורינו האתר עם מאגר מאות מטפלים בעלי הכשרה מקצועית המחפשים עבודה, כאן אפשר למצוא את המטפל/ת בעל ההתאמה המרבית לצורכיכם בקלות.