דיכאון בבתי אבות
לא אחת אנו שומעים ילדים להורים מתבגרים אומרים – “אני את הורי לא אכניס לבית אבות”.
לחלופין גם שומעים את האמירה בדיעבד “אם אימי/אבי לא היו נכנסים לבית אבות הם עדיין היו בחיים”.
קצת נתונים על נושא דיכאון בבית אבות?
במאמר זה ננסה להבין האם תחושה זו היא סובייקטיבית או שמא מגובה בנתונים ועובדות אובייקטיביים, נתחיל בסטטיסטיקה.
לאורך השנים נעשו לא מעט מחקרים שבחנו את תופעת הדיכאון בקרב דיירים בבתי אבות.
במחקר אורך שנערך בשנת 2010 בקרב שבעה עשר בתי אבות סיעודיים נמצא נתון מדאיג:
א. כעשרה אחוז מהדיירים שהשתתפו במחקר לא הראו שום סימני דיכאון.
ב. כל שאר הנבדקים סבלו מתסמיני דיכאון ברמות שונות מקל מאוד ועד לחמור מאוד.
ג. עיקר הקשישים בבתי אבות אלו סבלו מדיכאון מתון.
המעבר לבית אבות אכן מהווה שינוי גדול ועמוק עבור האדם המבוגר
האגודה האמריקאית לגריאטריה מתארת כי השינוי והמעבר לבית אבות הוא מונומנטלי.
המעבר עלול להוביל לדיכאון ברמות שונות – מרמה מתונה ועד דיכאון כרוני בכ -40% מתושבי בית החולים.
בלבול בין דמנציה ודיכאון
במקרים רבים, דיכאון בגיל מבוגר נתפס כחלק ‘נורמלי’ של תהליך ההזדקנות או מאובחנים בצורה לא נכונה כדמנציה.
אכן, הכניסה לבית אבות, כמו ההסתגלות למגורים ולשגרת חיים החדשה לא פשוטה.
סביר כי לכן- נראים נתונים כאלו – והתחושה הסובייקטיבית של הילדים כי הם פוגעים בהוריהם בביצוע המעבר הזה.
לפעמים אין ברירה ובית אבות הוא הפתרון הנכון ביותר
המשמעות אינה לבטל את האפשרות הזו על הסף, כיוון שישנם מקרים בהם אין מנוס ממעבר לבית אבות.
לכן, להלן מספר טיפים שיכולים לסייע בהתמודדות ומניעת דיכאון וגם בדידות בגיל השלישי, עם השינוי והכניסה לבית אבות:
טיפים להתמודדות ומניעת דיכאון עם הכניסה לבית אבות
- אינטראקציות חברתיות – עודדו את בן משפחתם לקיים אינטראקציות חברתיות.
אם האדם האהוב שלך מעולם לא היו טיפוסים חברתיים, אפשר להתחיל קשרים חברתיים באופן אטי על ידי מציאת פעילויות שנעשות במסגרת קבוצתית. במצב כזה גם כאשר אין אינטראקציה בפועל עצם הנוכחות של אנשים סביבם מסייעת בתחושת הבדידות העלולה להוביל לדיכאון. - מציאת תחביב – שעמום וחוסר מטרה לא אחת מובילים לדיכאון.
תחביבים רבים לא רק שממלאים את היום, אלא גם יכולים לסייע בשימור מיומנויות ויכולות קוגניטיביות שונות.
קלפים למשל שומר על המוח פעיל ומעודד אינטראקציה עם אנשים.
חשוב לדבר בגלוי – אפשרו שיחה פתוחה וכנה לגבי המצב.
אם ההורה שלכם לא מרגיש בנוח לשוחח בפתיחות אתכם, תנו לו לדעת שזה בסדר לדבר עם מישהו אחר – מטפל, אחות, תושב ועוד…
- שיפור החדר האישי – הפכו את החדר בבית האבות לחמים וביתי יותר על ידי הוספת נגיעות אישיות, מזכרות, תמונות משפחתיות עציץ וכדומה.
פעילות גופנית – לפעילות גופנית יתרונות פסיכולוגיים רבים. גם אם מדובר בפעילות גופנית קלה כמו הליכה.
אין צורך לקיים משטר פעילות אך אפילו טיול בחוץ באוויר הצח יכול להועיל.
להיות בקשר עם אנשי הצוות ולהיות עם היד על הדופק
- ערוץ תקשורת פתוחה – יש לשמור על תקשורת קבועה עם הצוות המטפל בבתי האבות.
בצעו בדיקות קבועות והערכות לתכנית הטיפול.
על מנת לעקוב אחר הטיפול בתסמיני דיכאון קיימים והן למנוע תסמינים חדשים.
יש לזכור, כי ישום הטיפים המוצאים כאן, תלויים במידה רבה, במצב הפיזי וקוגניטיבי של ההורה.
כמו כן זה נורמלי לחלוטין להיות המום רגשית משינוי דרסטיים, ומעבר לבית אבות ללא ספק שינוי שכזה .
מוגש מטעם למען הורינו האתר עם מאגר מאות מטפלים בעלי הכשרה מקצועית המחפשים עבודה, כאן אפשר למצוא את המטפל/ת בעל ההתאמה המרבית לצורכיכם בקלות.