גידול הורים-טיפול בהורים מזדקנים
מערכת היחסים שלנו עם הורינו משתנה ללא הרף במהלך ההתבגרות שלנו. כל שינוי במערכת היחסים מציב אתגר בפני עצמו. אולם ניכר כי אף אחד מהשינויים האלו לא הכין אותנו לתהליך היפוך ההורות. תהליך שמביא את הילדים המבוגרים לטפל בהורים מזדקנים.
הורינו ותהליך היפוך ההורות
דוגמאות לדילמות ולאתגרים יכולים להיות:
1. הכחשה של אחד ההורים בנוגע למצבו הקוגניטיבי,
2. רצון ההורה לשמר את עצמאותו בכל מחיר,
3. הצורך בשמירה על הפרטיות אל מול הדאגה לשלומם.
בהתמודדות נכונה, תהליך היפוך ההורות יכול לעשות בצורה נכונה יותר בעבור כל הצדדים.
הבנת הקונפליקט
החלק הקל בתהליך זו ההכרה בשינויים הטבעיים שמתרחשים אצל ההורים, עם הגיל: הירידה התפקודית ביכולות שונות – כוח פיזי, זיכרון, שמיעה, ראיה ועוד.
מנגד, החלק המורכב יותר הוא המציאות הבלתי נמנעת – היא ההבנה שלנו כילדים, שלהורים שלנו העוברים את הירידה התפקודית הזו, יש רגשות, רצונות וצרכים משלהם.
הפער הזה בחוסר ההבנה הוא לרוב זה שמהווה את המקור למרבית הקונפליקטים.
הילדים הבוגרים הם אלו שלרוב מרגישים חובה בלקיחת על עצמם את התפקיד של הטיפול בהורים.
הם למעשה הופכים למקור תמיכה רגשית, כלכלית ואפילו פיזית עבור הוריהם.
אולם גם כאשר הם מהווים מקור תמיכה, עליהם להכיר בכך שהוריהם אנשים בפני עצמם.
אנשים שמתמודדים בעצמם עם הירידה התפקודית: עם הקשיים, הרגשות, הפחדים והרצונות אשר לא בהכרח תואמים לתפיסתם של ילדיהם.
בנוסף לזה, מורכבות מערכת היחסים שקדמה הזדקנות ההורים מהווה גם כן משקעים בהיפוך ההורות.
שינוי בתפיסה – הטיפול בהורינו עוזר לנו ולהם
מה בעצם אנו יכולים לעשות כדי למנוע מהיפוך ההורות הזו להשפיע באופן שלילי על מערכת היחסים שלנו עם הורינו.
ובכלל איך מתנהלים במסגרת המשפחתית החדשה הזו?
שינוי תפיסה – להיות מסייע
קודם כל, שינוי תפיסה – זה לא באמת היפוך תפקידים – אנו לא הופכים להיות ההורים של ההורים שלנו, לעולם נישאר הילדים שלהם ללא קשר למצבם הנפשי או הפיזי.
גם כאשר אנחנו הופכים להיות המטפלים שלהם – מאכילים אותם, מקלחים אותה ואף מחליפים להם מוצרי ספיגה – עדיין, אתם הילדים והם ההורים.
המשמעות של להיות ילד היא שכל החיים עוד לפניך, וההורים שלנו כבר עברו את השלב הזה, מרבית חייהם מאחוריהם ולא לפניהם.
ועל כן לא נוכל להתייחס אליהם כך. הטיפול הוא לא להיות הורה להורה אלא לסייע לו להתמודד באופן אפקטיבי עם השינויים שהגיעו עם הגיל.
תקשורת כנה פתוחה ותומכת
שנית, יש חשיבות רבה לתקשורת יעילה בטרם ההתדרדרות – הילד המטפל צריך לדעת לשוחח עם הוריו בכנות ובמיקוד על הבעיות והדאגות בהקשר של המצב הרפואי, פיזי ונפשי.
התקשורת הפתוחה והכנה הזו יכולה לסייע להורה להבין ובמידה מסוימת לקבל את המצב המשתנה.
בדרך זו יכול הילד גם לחפש נורות אזהרה וסימני האזהרה בהקשר למצבם.
לדוגמה, להתייעץ עם ההורה, מה הוא היה רוצה לעשות במקרה של החמרה:
לגור בבית הילד, לעבור לדיור מוגן / בית סיעודי, להישאר בביתו עם מטפל סיעודי צמוד.
כמובן תוך בחינה מציאותית של המצב הכלכלי והאפשרויות שקיימות.
למשל, המשפחה עשויה להרגיש מחויבת להביא את ההורה לביתם להשגחה צמודה לאחר התקף הלב שלו.
זאת מבלי לשאול אותו קודם אם זו העדפתו והאם הוא אולי מעדיף לקבל את העזרה באופן אחר.
בפועל מחקרים הראו שמרבית המבוגרים מעדיפים לא להתגורר עם ילדיהם, אלא מעדיפים לחיות באופן עצמאי.
קל מאוד לתת עצות כצופה מהצד ולא תמיד הדברים פשוטים כפי שהם מצטיירים בספרות. ברור שכאשר יש מגבלות נפשיות ופיזיות מורכבות וקיצוניות יש קושי שלא להפוך ל'הורה'.
אבל גם במקרים קשים אלו התפיסה וההכנה המקדימה, יכולה להיות הבסיס שתקופה מורכבת זו תעבור בהצלחה.
לדעת מתי לקבל עזרה מבחוץ
נקודה אחרונה וחשובה להתייחסות היא היכולת לקבל עזרה – לא של ההורה, אלא של הילד המטפל.
כחלק מהכנות שהוצגו קודם לכן, צריכה להיות גם של הילד המטפל. הילד צריך לדעת מהם הגבולות שלו, מתי זה הופך ליותר מידי, ומתי צריך וכדאי להשתמש בעזרה חיצונית.
גידול הורים- לסיכום
אכן, גידול הורים הוא שלב שאיש מאתנו לא באמת מוכן לו במיוחד ברמה הרגשית. חוסר המוכנות הזו לעתים גורמת לנו לפעול באופן שעלול לפגוע במערכת היחסים שלנו עם ההורים שלנו. ולהקשות עליהם את תהליך הזדקנותם, לא מתוך כוונה רעה, אלא לרוב מתוך הרצון העז שלנו לעזור להם.
עצרו, קחו נשימה, ותבנו את תוכנית הטיפול של הוריכם המזדקנים, באופן כזה שיקל על כל הצדדים.
בהצלחה…
מוגש מטעם למען הורינו האתר עם מאגר מאות מטפלים בעלי הכשרה מקצועית המחפשים עבודה, כאן אפשר למצוא את המטפל/ת בעל ההתאמה המרבית לצורכיכם בקלות.